|
|
|
דברים אחרונים / חיים נחמן ביאליק
בשבת, יט' סיון, לפני יותר מ-100 שנים (!) נפרד המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, לפני צאתו לחו"ל, מבאי "עונג שבת" ב"אוהל שם". ואלה היו דבריו: "הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף.
|
|
|
|
|
|
אבני יסוד מן העבר כדי לבנות העתיד / מוטי רוזנבלום
חבר ותיק בקיבוץ שדות ים, סיפר כי יום אחד, כאשר הוא וחבריו עסקו בבניית הקיבוץ וסחבו אבנים גדולות - חלקים מעמודי שיש עתיקים, מתקופת המלך הורדוס, שהיו פזורים בשטח - עמדה חנה סנש הצעירה, ועקבה אחריהם מהורהרת משהו ואז אמרה: "אתם יודעים, זהו רגע היסטורי. אנו משתמשים באבני יסוד מן העבר כדי לבנות את העתיד"...
|
|
|
|
|
כבר לא בן 60
אני כבר לא בן 60. פעם הייתי בן 60 ואני אפילו יכול להוכיח זאת מתמטית. אבל היום אני כבר לא בן 60. אילו הייתי היום בן 60, הייתי מגשים לעצמי עוד כמה חלומות, שלא הספקתי.
אילו הייתי היום בן 60, הייתי ודאי פונה לפוליטיקה ומנסה להיבחר לראשות העיר, או למועצה ואם לא הייתי מצליח, או לא מתאים - הייתי מתמודד על מקום בכנסת.
אבל אני כבר לא בן 60.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדינה ללא הנהגה
שלום לך דובי אחי. זמן רב עבר מאז אותה מלחמה אחרונה של "אין ברירה", המלחמה הראשונה והאחרונה שלך. החלקה הצבאית (שכבר מזמן לא "חלקה") בבית העלמין בקרית שאול, משכנך מאז ה-9 ביוני 1967, מכוסה בכל ימות השנה, במרבד צבעוני מרהיב ביופיו, המתפשט על אלפי מצבות האבן הקטנות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | |
אל תבכה אבא / מוטי רוזנבלום
לזכרו
של שלמה רוזנבלום ז"ל,
ששכל
את בנו דב ז"ל,
במלחמת ששת הימים, ב-9 ביוני 1967
תגובות:
0
צפיות:
8
|
|
|
יום הזיכרון ה- 44 שלי
נקום מחר בבוקר אל יום זיכרון נוסף,
ה-44 במספר, של משפחתנו. הראשון היה בשנת 1968 אחד-עשר חודשים אחרי
נפילתו של אחי דב, בקרב על תל-פאחר שברמת הגולן.
את אחי קברו בחלקה הצבאית בקרית שאול.
כך נקרא המקום אז –
"החלקה הצבאית בקרית שאול".
כמה עשרות קברי אבן, בתוך גן פרחים
מטופח מעט וסביב מצבות האבן, כמה שתילים
רכים שלא מכבר ניטעו באדמה, יחד עם החיילים הנופלים.
44 שנים חלפו והכל צמח שם, הכל גדל עד
לבלי הכר. השתילים הרכים היו לעצי ענק, שנגזמו פעמים רבות מאד, שבילים סלולים בתוך
מדשאות המקיפות את הגושים והחלקות של מצבות האבן, שפרצו לצפון ולמזרח. הכל גדל וצמח והתרחב. רק המצבות לא
נשתנו ולא אלה הטמונים שם.
תגובות:
0
צפיות:
7
|
|
|
|
|
|